איך מתמודדים עם העובדה שהילד שלך קיבל צו ראשון ?
הכנות:
אני יכולה לדבר על אוכל אבל פחות בא לי.
רועי קיבל צו ראשון והלב שלי קיבל מכה חזקה הילד היפה שלי שאני אוהבת יותר מהחיים עצמם גדל והפך להיות בנאדם בוגר, לאן נעלם הזמן ואיך לעזאזל עוצרים את השעון ?
רועי קיבל צו ראשון והלב שלי קיבל מכה חזקה הילד היפה שלי שאני אוהבת יותר מהחיים עצמם גדל והפך להיות בנאדם בוגר, לאן נעלם הזמן ואיך לעזאזל עוצרים את השעון ?
עכשיו הוא עמוק בתוך הבגרויות והוא לא בדיוק חושב מה יהיה הלאה הוא רק רוצה להוציא ציונים טובים.
הוא היה מאוד גאה כשקיבל את הצו הראה לי אותו אני מסתכלת על הצו ואני צריכה להתמודד עם העובדה שלא ירחק היום והילד שלי ילך לצבא, לומר שקשה לי ? בלשון המעטה, אני בלחץ מזה.
אני יודעת שיהיו הרבה דמעות שלי בעיקר (הוא בטח יאמר שאני עושה לו פאדיחות) איך מוסרים את הילד שלך למישהו אחר שישמור עליו ויגן עליו הרי זה התפקיד שלי נכון ?
בשבילי הוא אותו ילד שלמד לנסוע על אופניים נפל ורץ אל אמא לקבל חיבוק, הילד שכבר שנים מגיע למטבח ושואל "אמא יש משהו טעים ?" שואלים אותי איך רועי כל כך גבוה ואני אומרת שזה מהשמרים 🙂
המחשבות רצות לי בראש בא לי לחטוף אותו למקום אחר ורק שלא ילך לצבא, הוא ילך כמו גדול ואני כמה שיהיה לי קשה והדמעות יזרמו אצטרך לתת לו ללכת. קשה להיות אמא.
הוא היה מאוד גאה כשקיבל את הצו הראה לי אותו אני מסתכלת על הצו ואני צריכה להתמודד עם העובדה שלא ירחק היום והילד שלי ילך לצבא, לומר שקשה לי ? בלשון המעטה, אני בלחץ מזה.
אני יודעת שיהיו הרבה דמעות שלי בעיקר (הוא בטח יאמר שאני עושה לו פאדיחות) איך מוסרים את הילד שלך למישהו אחר שישמור עליו ויגן עליו הרי זה התפקיד שלי נכון ?
בשבילי הוא אותו ילד שלמד לנסוע על אופניים נפל ורץ אל אמא לקבל חיבוק, הילד שכבר שנים מגיע למטבח ושואל "אמא יש משהו טעים ?" שואלים אותי איך רועי כל כך גבוה ואני אומרת שזה מהשמרים 🙂
המחשבות רצות לי בראש בא לי לחטוף אותו למקום אחר ורק שלא ילך לצבא, הוא ילך כמו גדול ואני כמה שיהיה לי קשה והדמעות יזרמו אצטרך לתת לו ללכת. קשה להיות אמא.