ארוחות עשר לבית הספר

הזמן הכי לחוץ של היום הוא בבוקר ולאף אחד אין ראש להתחיל פרוייקטים ועדיין אני רוצה שהילדים יאכלו טוב בבית הספר. אני והילדים עשינו ישיבה והתחלנו לחשוב מה אפשר לעשות. עשינו רשימה של דברים שהילדים אוהבים, אבל לפני הכל אני נתתי שני תנאים שהיו חשובים לי מאוד.
בכל קופסת אוכל חייב להיות ירק אחד מינימום. חשוב לי שהילדים יאכלו ירקות טריים כל יום וזה היה חלק חשוב מהכנת קופסת האוכל. כמובן שהקפדתי על פירות מסוגים שונים שכל ילד לקח באופן יומיומי.
מכיוון שכולם התלהבו מהקופסא עשינו מאמץ באמת לשים דברים שכל אחד אוהב.
התנאי השני שבבוקר אני לא מכינה כלום כלומר הכל הכנתי בלילה. בבוקר חיתוך הירקות וסידור הקופסאות, כל ילד החליט מה הוא רוצה ועשינו תפריט מסודר.
לקחתי את זה כל כך ברצינות שבניתי טבלה מסודרת שתליתי על המקרר, כל ילד ומה שהוא רצה.

בואו נדבר על כריכים ובמיוחד כריכים לילדים לבית הספר, כן הפרוייקט הזה כל בוקר להחליט מחדש מה מכינים לילדים ההתלבטויות השעון דופק צריכים לצאת מהבית ועדיין אין החלטה ובסוף מורחים שוקולד.
לא זאת לא אפשרות טובה מבחינתי, כריך צריך להיות מזין שיהיו ירקות שיהיה מספיק משביע כדי להחזיק עד ארוחת צהריים, אני בכלל חושבת שצריך לשבת עם הילדים ולהחליט מה הם רוצים ומילת המפתח לגוון כמה שיותר.
תראו סצנה כשהילדים היו קטנים ומה עשיתי כדי לפתור את הבעיה:
כל מה שאני מציעה נדחה על הסף בלי אפשרות אפילו למשא ומתן, "אמא אני לא אוהבת, אבל אתמול כן אהבת מה קרה היום ? היום לא בא לי אני רוצה משהו אחר, חמודה אנחנו ממהרים אז כדאי שתחליטי, טוב אז שוקולד"
(בטח, אין מצב לשוקולד אצלי) מה כל אמא רוצה ? שהילדים שלה יאכלו טוב ואם אפשר לדחוף קצת גבינות וירקות בדרך מה טוב מה אני מבקשת יותר מידי ? אפשר לחשוב שהצעתי לה כריך בסיגנון של קפה ארומה עם נבטים, פטריות וכד.
אז הודעתי לילדים שאנחנו מקדישים שבת אחת להכנת כריכים מכל הסוגים ומכל המינים מצידי שעשן יצא מהמטבח אבל כל ילד ידע מה הוא רוצה בכריך שלו בבוקר.