ילדים ניקי

נכתב בתאריך 01/09/2009, אנחת רווחה יצאה לי מהפה עברנו את אוגוסט (אמא אני חייבת לך ובגדול שיחקת אותה מה היינו עושים בלי סבתות ? ) עכשיו חוזרים לשיגרה וההתרגשות בשיאה.

לאן נעלם הילד שאהב להתחבק? צביטה קטנה בלב של אמא
נכון שלפעמים יש צביטה קטנה בלב כשרואים את הילדים גדלים כל כך מהר? הרי רק אתמול הבן המקסים שלי היה תינוק, ואיך פתאום הוא בן 11, עצמאי בשטח ופחות צריך אותי.

הלב שלי מתפוצץ מאהבה וגאווה, וגם מקצת דאגה. רועי שלי יוצא היום לטיול שנתי ליומיים, וזו הפעם הראשונה שהוא עוזב את הבית לכל כך הרבה זמן.

טקס יום הזיכרון: הרגע שבכיתי יחד עם הבת שלי
לפעמים החיים מזמנים לנו רגעים קטנים שהם עוצמתיים בטירוף. ישבנו יחד, אני והילדה, בערב שכולו היה סיפורי גבורה – רועי קליין, יוני נתניהו, כל הענקים האלה. ידעתי שאני הולכת לבכות, וזה בדיוק מה שקרה.

אבל האמת היא שלא הייתי לבד. כשיצאנו החוצה, מצאתי את עצמי מול הילדה שלי, שפתאום שאלה אותי עם העיניים התמימות שלה: "אמא, בכית?" ומשם הגיע הרגע שבו הבנתי שהרגש הזה עובר דור, ישירות ללב הקטן שלה. הפוסט הזה הוא על מה שקורה כשאת והילד שלך בוכים יחד, ועל הכוח של אהבה של אמא ברגעים הכי מרגשים.

החופש הגדול: תודה לאמא על קייטנת היצירה לילדים
מי לא מכיר את הבעיה הזאת? החופש הגדול הגיע ואני הייתי צריכה לעבוד. יש לי קטנים בבית רועי יובל ועידו האפרוח ונכנסתי לבעיה רצינית. אני בכלל עצבנית על החופש הגדול הוא ארוך מדי עבור הילדים ובייחוד עבור הקטנים שחייבים השגחה צמודה בזמן שאנחנו ההורים חייבים להמשיך לעבוד.

חודשיים שלמים הילדים בבית. צריך לשעשע ולבדר אותם. זו אמנם הזדמנות נהדרת לזמן איכות עם הילדים אבל עדיין חודשיים! איך אפשר להסתדר? איך ממשיכים לעבוד ומוודאים שהילדים יקבלו את כל תשומת הלב המגיעה להם?

מסכימים שזאת משימה מאתגרת ולא פשוטה בכלל?

אז קראתי לאמא שלי. נכון אני אישה מבוגרת אבל יש פעמים שאין לי ברירה ואני פשוט חייבת את אמא שלי. אתם חייבים לראות מה היא עשתה רק היא יכולה לחשוב על כאלה דברים מטורפים!