גידול ילדים

טקס יום הזיכרון: הרגע שבכיתי יחד עם הבת שלי
לפעמים החיים מזמנים לנו רגעים קטנים שהם עוצמתיים בטירוף. ישבנו יחד, אני והילדה, בערב שכולו היה סיפורי גבורה – רועי קליין, יוני נתניהו, כל הענקים האלה. ידעתי שאני הולכת לבכות, וזה בדיוק מה שקרה.

אבל האמת היא שלא הייתי לבד. כשיצאנו החוצה, מצאתי את עצמי מול הילדה שלי, שפתאום שאלה אותי עם העיניים התמימות שלה: "אמא, בכית?" ומשם הגיע הרגע שבו הבנתי שהרגש הזה עובר דור, ישירות ללב הקטן שלה. הפוסט הזה הוא על מה שקורה כשאת והילד שלך בוכים יחד, ועל הכוח של אהבה של אמא ברגעים הכי מרגשים.

מכתב לרועי: חכה, אל תגדל כל כך מהר!
אומרים שהזמן טס כשנהנים, אבל למה לעזאזל הוא טס כל כך מהר כשזה נוגע לילדים שלנו? אני עומדת כאן היום, מתרגשת בשבילו וגם קצת נפעמת מעצב מתוק מבפנים. מכתב לילד שעולה לכיתה א' הוא הדרך שלי לעצור רגע את הזמן. כשרועי עלה לכיתה א', הרגשתי שגדל הילד יותר מדי מהר. למישהו יש מושג איך מאטים קצת? זה מכתב קטן שנכתב עם געגוע בעיניים, לילד שלא מפסיק לגדול.