חוקי מרפי והאמת המצחיקה שרק אימהות מבינות

1. אני מוצאת את עצמי לפנות בוקר (אפילו את השם שלי אני לא זוכרת בשעה הזאת) זוחלת על הרצפה ומחפשת מוצץ בשביל לתת לאפרוח קטן שבוכה (עידו), בחיי שהכנתי ערימה של מוצצים ליד המיטה, אבל משום מה לפנות בוקר אין שם אפילו מוצץ אחד. זה פשוט תעלומה!

2. אני פשוט שונאת את המשפט "היית כל היום בבית עם הילדים, אין שום סיבה שתהיי עייפה, הרי לא עבדת היום". זה משפט גבר קלאסי, והכי גרוע אישה אמרה לי את המשפט הזה השבוע! מזלה שהיא הייתה בצד השני של הטלפון כי אם היא הייתה לידי אני לא הייתי אחראית למעשים שלי.

3. חוק מרפי קלאסי: כולם ישנים, אני נכנסת למיטה, מתכרבלת תחת שמיכת הפוך, העיניים נעצמות, ובדיוק אז האפרוח (עידו) מתחיל לבכות. יש לו ראדר שקולט מתי שאני סוף סוף הולכת לישון. תנו לישון בשקט!

4. ועוד הערה שאני מתה עליה (ממש): "מה, הוא עוד לא הולך? שלי הלך בגיל עשרה חודשים". אני מתחננת תחסכו את ההערות האלה ממני.

5. ואותו חוק מרפי ממשיך לרדוף: תמיד כשאני מורידה לאפרוח את הטיטול (רועי) הוא עושה פיפי. אני מתה מצחוק באותו רגע, בעיקר כי האפרוח מפתח את חוש הכיוון שלו בדיוק לעבר הפנים של אמא.

6. ואם כבר ענייני כביסה, מי שהמציא את מכונת הכביסה צריך להיכנס לכלא. אני בכלל בעד שימוש חד פעמי בבגדים ללבוש ולזרוק.

7. אחרי שלושה ילדים אני יכולה לומר בוודאות מוחלטת: גברים מאבדים בלילה את חוש השמיעה, ובאורח פלא הוא חוזר אליהם בדיוק בבוקר