רגע מתוק ♥ עידו
אם אתן אימהות טריות או אימהות לילדים גדולים, אתן בטח מבינות את הדילמה: העייפות מול הקריאה של "ממה!" באמצע הלילה, כשהאב הישן לידך או שהוא מעדיף להעמיד פנים שהוא לא שומע כלום, כי מבחינתו לקום אין מצב, ולא משנה מה התינוק יעשה (עוד סיבה שהוא הפך לאקס)
הרגעים האלה, שבהם הילד בוחר דווקא בך, באמצע החושך, הם רגעים קורעי שינה אבל גם רגעים שמזכירים לך בשביל מה את קמה כל בוקר. הנה הצצה קטנה למה שהיה אז, ולמה שקורה הלילה ברגע הזה ששווה את כל העולם.
הכנות:
"ממה!" הקריאה הזאת חודרת ישר לתוך השינה שלי. מזה חודרת? קורעת אותה לגזרים. לא בא לי לקום. אני כל כך עייפה. ולמה אני תמיד היחידה שקמה?
מבט מהיר הצידה: בעלי ישן כמו בלוק. אין מצב שהוא יזוז. (את הנוקיה שמצלצל לפנות בוקר הוא שומע נהדר. מעניין אם האפרוח היה בוכה בצלילים של נוקיה אולי אז הוא היה שומע).
"ממה!" הקריאה נשמעת שוב. במשך היום אתה רוצה רק את אבא. אתה קורא לו אבא. דווקא בלילה אתה קורא לי אמא. לא פייר. תקרא לאבא גם בלילה! (הילד חכם. יודע מי יקום אליו בלילה ומי לא).
באתי אליך, ואני רואה אפרוח קטן מחזיק בסורגים של המיטה וצועק "ממה!" אז התחלנו לדבר בשפת התינוקות. זאת שפה שרק אתה ואני מבינים אותה.
אתה מניח את הראש שלך על הבטן שלי ועוצם עיניים. אני מלטפת אותך ומשכיבה אותך בעדינות. ליטוף אחרון וחוזרת למיטה. יש רגעים כאלה ששווים בשבילי הכל. זה טעם החיים.