בלי השרייה

בואו נדבר רגע על אורז מלא. בדרך כלל הוא לא הדבר הראשון שמכינים לארוחת צהריים, ולו מהסיבה שרבים חוששים להתעסק איתו. יש את החשש המוכר שהוא לא ייצא אחד-אחד, ואולי הטעם יהיה שונה מדי ממה שהילדים רגילים אליו באורז הלבן – מה שמעלה מיד את המחשבה שהם פשוט לא יגעו בו.

יש המון סיבות "נגד", אבל יש סיבה אחת טובה שעולה על כולן: הוא פשוט בריא יותר, גם לנו וגם לילדים. נראה לי שזה מספיק חשוב כדי לתת לו מקום על השולחן, לא?

ובקשר לכל השאר – אפשר להירגע. כאן תקבלו אורז מלא אחד-אחד, גרגר-גרגר, שלא נדבק ולא יוצר גושים. ואיך גורמים לזה שהילדים יאכלו וגם ייהנו? טוב ששאלתם 🙂 יש לי את הסודות שלי. הכנתי אורז מלא בקלי-קלות, בלי השרייה מוקדמת, כזה שילדים אוהבים עם קריצה קטנה שעושה את ההבדל. תסמכו עליי – זה אורז מלא פגז.

בנימה הכי אישית שיש, הגיע הזמן לנסות דברים מעבר לאורז הרגיל. נכון, הוא טעים ונוח, אבל הוא לא הבחירה הכי מזינה שיש לנו להציע. אם במאמץ קטן אפשר להגיש לשולחן אורז איכותי ומשביע הרבה יותר – אני לגמרי שם. באים איתי?