אורז אחד אחד

הגיע הזמן לגוון קצת את התוספת הקבועה בסיר. אורז צהוב הוא קלאסיקה, אבל כשמוסיפים לו אטריות, הוא הופך למנה הרבה יותר מעניינת וטעימה.

מה עושה את האורז הזה לכל כך מוצלח? זה השילוב בין הצבע של הכורכום לבין האטריות הזהובות. הוא יוצא אוורירי, מופרד לגמרי (אחד אחד!) ומתאים לכל דבר שתגישו לידו. מעבר לזה שהוא נראה נהדר על השולחן, הוא תמיד המנה הראשונה שהילדים מבקשים.

בלי הרבה מרכיבים ובלי הכנות מסובכות, מקבלים סיר חגיגי שסוגר לכם פינה לכל ארוחה, מהיומיום ועד שבת. זה האורז שאני תמיד חוזרת אליו כשאני רוצה תוצאה בטוחה שכולם יאהבו.

5 מנות

בואו נדבר רגע על אורז מלא. בדרך כלל הוא לא הדבר הראשון שמכינים לארוחת צהריים, ולו מהסיבה שרבים חוששים להתעסק איתו. יש את החשש המוכר שהוא לא ייצא אחד-אחד, ואולי הטעם יהיה שונה מדי ממה שהילדים רגילים אליו באורז הלבן – מה שמעלה מיד את המחשבה שהם פשוט לא יגעו בו.

יש המון סיבות "נגד", אבל יש סיבה אחת טובה שעולה על כולן: הוא פשוט בריא יותר, גם לנו וגם לילדים. נראה לי שזה מספיק חשוב כדי לתת לו מקום על השולחן, לא?

ובקשר לכל השאר – אפשר להירגע. כאן תקבלו אורז מלא אחד-אחד, גרגר-גרגר, שלא נדבק ולא יוצר גושים. ואיך גורמים לזה שהילדים יאכלו וגם ייהנו? טוב ששאלתם 🙂 יש לי את הסודות שלי. הכנתי אורז מלא בקלי-קלות, בלי השרייה מוקדמת, כזה שילדים אוהבים עם קריצה קטנה שעושה את ההבדל. תסמכו עליי – זה אורז מלא פגז.

בנימה הכי אישית שיש, הגיע הזמן לנסות דברים מעבר לאורז הרגיל. נכון, הוא טעים ונוח, אבל הוא לא הבחירה הכי מזינה שיש לנו להציע. אם במאמץ קטן אפשר להגיש לשולחן אורז איכותי ומשביע הרבה יותר – אני לגמרי שם. באים איתי?