תפוזים

יצאה לי עוגה נהדרת שאני לא אחלוק איתכם ? אני אוהבת עוגות פס (אינגליש קייק) אני מכינה אותן בכל הזדמנות.
זה אחד המתכונים שמככב אצלי בתקופה האחרונה. מתכון קלאסי לעוגה טובה ליד הקפה, נתתי טיפ למטה איך להפוך את העוגה לעוגת שיש ואפילו איך להכין אותה פרווה. לפעמים בשביל לפתוח את היום בכיף כל מה שצריך זאת עוגה טובה.

זאת אחת מעוגות השיש הראשונות שהכנתי, יש מתכונים שמלווים אותי לאורך השנים וזה אחד מהם.
העוגה הזאת רכה מהירה טעימה והיא בסיס של שמן שזה בונוס נהדר.
תמצאו שעה שקטה תכינו את העוגה הנהדרת הזאת בסך הכל כמה דקות הכנה ולתנור, לא לשכוח להכין את השוקו לילדים ותהנו מעוגת שיש קלאסית שכל אחד יכול להכין.

תבנית 24 קפיצית / תבנית 20X30

הסכם רועי: הדרך לשלום על שולחן האוכל (בלי שום קרב כפיות!)

כשרועי היה בן שלוש, קרו לי שני דברים משני עברי המתרס: מצד אחד הייתי אמא, ומצד שני הייתי על סף ייאוש! רועי סירב לאכול כמעט הכול. לא רק סירב, אלא סירב אפילו לטעום. ה"לא!" המוחלט הזה שלו היה מחסום שאי אפשר היה לעבור.

במשך תקופה ארוכה, שולחן האוכל הפך לזירת עימותים. הוא סירב, ואני הייתי בצד של ה"בבקשה, תטעם רק ביס קטן", מה שהפך את הארוחה לחוויה לא נעימה עבור שנינו. הבנתי שחייבים שינוי. אי אפשר להמשיך ככה!

ואז, הברקה: פניתי לרועי והצעתי לו "עסקת ענק" שתשנה את חיינו: הוא יטעם הכול ביס אמיתי, מכל הלב (לא קצה כפית רק בשביל הנימוס!) אבל, אם אחרי הטעימה הוא יגיד 'לא רוצה', אני לא אומרת מילה. אפס שכנוע. אין משא ומתן. אין "נו, אבל זה בריא".

זו הייתה עסקת הוגנת לשני הצדדים. אני קיוויתי שבעזרתה הוא סוף סוף יגלה את עולם הטעמים, והוא הרוויח שקט תעשייתי אם האוכל לא לטעמו. החזקתי אצבעות כל כך קיוויתי שזה יצליח!

כי אני אמא, ואני מכירה את ה"פסיכולוגיה של הלא" אצל ילדים: הם אומרים לא לפני שהם טועמים. צריך לעבור את המחסום הזה! זה לא פשוט, אבל אפשרי. אתם חייבים לעשות את המאמץ בשבילם! הם מפסידים כל כך הרבה דברים טעימים ובריאים בדרך הזו, והתפקיד שלנו הוא לפתוח להם את התיאבון.

זכיתי בלוטו!
אתם יודעים מה קרה? ברגע שרועי החליט לטעום "כמו שצריך" שיגיעו כל הטעמים לפה הוא גילה עולם מופלא של דברים טעימים! הוא התחיל לאכול בתאבון דברים שבעבר לא הסכים אפילו לגעת בהם!

ואתם יודעים איך הרגשתי? כאילו זכיתי בפרס הראשון בלוטו! באמת!

נ.ב. היו, כמובן, דברים שעדיין סירב לאכול מעט, יש לומר ואני מילאתי את חלקי בעסקה: לא אמרתי מילה. זו הדרך. אגב, כיום יש לי את אותה עסקה עם אביב, וזה עובד כמו קסם. הוא אוכל כמעט הכול!

טיפ נוסף? אביב מבקש: "אמא, אני מבקש שלא תספרי מה שמת בפנים! זה טעים, אני אוכל הכול, לא צריך לפרט."

ושיא השיאים: כשאביב טעם חזה עוף בפעם הראשונה, הופיע לו חיוך יפהפה, וקיבלתי את משפט הקסם: "אמא, זה טעים לי! אני רוצה עוד."

3 מנות