ניקי ב

פסטה ברוטב ירקות עשיר, אני מאוד אוהבת פסטות שיש בהן הרבה רוטב. והתחשק לי פסטה אבל לא בסיגנון הרגיל אלא משהו קצת שונה.
עשיתי חיסול ממוקד לכל הירקות שנשארו במקרר וכך נולדה פסטה נהדרת צבעונית עם הרבה רוטב כמו שאני אוהבת. אני אספר לכם שאני יכולה לוותר על הפסטה ולאכול רק את הרוטב עם מזלג ישר מהמחבת אבל את זה תשאירו בינינו.

עגבניות מיובשות – הכנה פשוטה, טעם שלא נגמר
טוב, אני חייבת להודות – אני מאוהבת! יש רגעים שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול, וזה בדיוק מה שקרה לי עם העגבניות האלו. אני יודעת, הכי קל בעולם לקנות צנצנת מוכנה בסופר, אבל בואו נהיה כנים  אין שום דבר שמשתווה לטעם, לטריות ולאהבה שנכנסת לתוך צנצנת שמכינים לבד בבית. התוצאה יצאה פשוט נפלאה, הרבה מעבר לכל מה שציפיתי!

הריח הזה… וואו, הריח! ברגע שקוצצים את הבזיליקום הטרי והוא נפגש עם השום, כל המטבח מתמלא בניחוח משגע. כשמוסיפים את העגבניות הקצוצות ושופכים עליהן שמן זית בנדיבות, הכל מתחבר למשהו שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו. זה נראה כל כך טוב בתוך הצנצנת, עם הצבעים האדומים והירוקים שמשתלבים בתוך השמן, שבאמת לא יכולתי להניח את המצלמה מהיד ולא הפסקתי לצלם מכל זווית.

ואז מגיע הרגע הכי כיפי: לוקחים פרוסה עבה של חלה רכה, כזו שרק מחכה שימרחו עליה משהו טוב. מניחים מעט מהעגבניות, דואגים שיהיה שם גם מהשום והבזיליקום, ונותנים ביס. זו התמזגות של טעמים שפשוט עושה טוב על הלב. המתיקות של העגבנייה, הרעננות של הבזיליקום והשמן האיכותי שעוטף הכל – פשוט מושלם.

טעמים מרוכזים ועשירים | פשוט להכין בבית | מוסיף צבע וניחוח למטבח | מתאים למגוון מנות – סלטים, פסטות, תבשילים | ניתן להכנה מראש ואחסון לאורך זמן

סלט מיקס בטטות ופלפלים, אם כבר מארחים בחג אז עד הסוף נכון ? אני תמיד אומרת אם כבר מארחים אז עושים את זה מכל הלב. איזה סלט טעים יצא לי.

טקס יום הזיכרון: הרגע שבכיתי יחד עם הבת שלי
לפעמים החיים מזמנים לנו רגעים קטנים שהם עוצמתיים בטירוף. ישבנו יחד, אני והילדה, בערב שכולו היה סיפורי גבורה – רועי קליין, יוני נתניהו, כל הענקים האלה. ידעתי שאני הולכת לבכות, וזה בדיוק מה שקרה.

אבל האמת היא שלא הייתי לבד. כשיצאנו החוצה, מצאתי את עצמי מול הילדה שלי, שפתאום שאלה אותי עם העיניים התמימות שלה: "אמא, בכית?" ומשם הגיע הרגע שבו הבנתי שהרגש הזה עובר דור, ישירות ללב הקטן שלה. הפוסט הזה הוא על מה שקורה כשאת והילד שלך בוכים יחד, ועל הכוח של אהבה של אמא ברגעים הכי מרגשים.

לא צריך סדר מושלם: הבלגן המרגש שבו הזמן פשוט עצר מלכת
לכל אחד יש מגירת סודות, ואני מודה: לי יש מגירה שהיא תיבת אוצר קטנה של זיכרונות. זה לא סתם בלגן של דברים ישנים, אלא ממש מגירה שבה הזמן פשוט עצר מלכת. בכל פעם שאני פותחת אותה, גל של נוסטלגיה שוטף אותי, ואני נזכרת מי הייתי ומה עברתי. זו מגירה שמריחה קצת כמו אבק, קצת כמו נייר ישן, ובעיקר כמו געגוע. זו המגירה היחידה בבית שבה אני לא מרגישה צורך לעשות סדר, כי הבלגן הזה הוא למעשה הסדר הפנימי המושלם של הלב שלי. היא שקטה, היא רק שלי, והיא מלאה בסיפורים שלא נאמרו.

אהבה של אמא: מחשבות ודאגות ללא סוף
אני יודעת שניתוח כפתורים הוא פרוצדורה פשוטה, אבל כשהילדה שלך נכנסת לחדר ניתוח, ההיגיון פשוט נעלם. הלב מתמלא בחרדה, ואת עומדת שם בשער, נאלצת להיות חזקה בשבילה, בזמן שבפנים את פקעת עצבים. המוח שלי התפוצץ ממחשבות, אבל ידעתי שאני חייבת לחייך בשביל שהיא תרגיש בטוחה. הפוסט הזה הוא על אותם רגעים קשים, על הפחד שלפני, ועל האהבה האינסופית של אמא שהיא המגן היחיד שיש לה.

הרגעים שנחרטו: תמונות קטנות שאי אפשר לשכוח
יש רגעים בתוך שגרת ההורות שלנו שהם פשוט נצחיים. אלה לאו דווקא אירועים גדולים, אלא סדרת תמונות קטנות שנחרטות עמוק בלב. רגע שבו רואים את הילד הקטן רץ קדימה, רגע שבו הם מחבקים אחד את השני בטקס, ורגע שבו דווקא הילד הגדול מחבק אותך כשאת עצובה. כל אלה הופכים לחלק מתוך אהבה של אמא שאי אפשר לשכוח. כשאני מסתכלת אחורה על השנה, אלה הרגעים שצפים ועולים.

זיכרונות מיום כיפור: כריך עם חמאה ולימודי רכיבה על אופניים
ברוכים הבאים למטבח הרגשני והביתי שלי.
כל הורה יודע שהחיים שלנו מורכבים מרגעים קטנים ומהירים: צביטה בלב מול ילד שמתבגר, או חיוך על משהו מצחיק שקרה במטבח. לפעמים אנחנו מחפשים סיפורים גדולים, אבל האושר האמיתי מסתתר בפרטים.

היום אני חוזרת לשני רגעים כאלה, שהתרחשו בהפרש של שעות בודדות ביום כיפור אחד. אחד הוא סיפור על כריך תמים שנגנב לי היישר מהיד אחרי הצום, והשני הוא סיפור על ניצחון והתמדה, על רכיבה ראשונה על אופניים ללא גלגלי עזר.