פירה בטטה
23 יוני 2012פירה בטטה רך ונימוח במרקם קטיפתי מושלם
הדבר הכי מבאס בעולם זה לקחת ביס מפירה ולגלות שם גוש. מבחינתי, גם גושים קטנים נחשבים לכישלון. יצא לי לאכול פירה פה ושם ואני חייבת לומר – לרוב אנשים פשוט לא משקיעים. הם מועכים קצת, נשארים גושים, ואומרים "נו, למי אכפת?". אז זהו, שלי אכפת. פירה זה לא משהו שזורקים לסיר ומקווים לטוב, פירה צריך להכין כמו שצריך או לא להכין בכלל.
אני יודעת מה כולם אומרים – שבשביל פירה טוב חייבים להפציץ בכמויות של חמאה. אצלי הפירה הוא פרווה אז חמאה היא לא אופציה, אבל האמת? גם אם היא הייתה, למה להכניס קלוריות מיותרות כשיש לי שיטה נהדרת שלא מוסיפה אפילו קלוריה אחת? לפעמים הסוד הכי גדול נמצא דווקא בדברים הכי פשוטים שכולנו נוטים לשפוך לכיור.
אני משתמשת במי הבישול של הירקות. לא צריך הרבה, רשמתי לכם בדיוק את הכמות, וזה כל מה שצריך בשביל להגיע למרקם רך ונימוח בלי אף גוש אחד לרפואה. זה מסוג המנות שהילדים טורפים בלי לשאול שאלות, ותאמינו לי – כשזה יוצא חלק ומושלם כזה, גם הגדולים לא משאירים פירור על הצלחת.
3 – 4 מנות








